זוויות צילום וגדלי שוטים הם הכלים החזקים ביותר שיש לצלם כדי לספר סיפור ולהעביר תחושה, מבלי להשתמש אפילו במילה אחת. ברוכים הבאים לשיעור השלישי בקורס הצילום הדיגיטלי! אחרי שלמדנו על קומפוזיציה נכונה ועל בידוד הנושא שלנו מהרקע, הגיע הזמן לדבר על הפסיכולוגיה של המצלמה. בשיעור זה נבין מה משדרת כל זווית, מאיזה גובה כדאי לצלם ילדים, ואיך בחירה פשוטה של מיקום הסמארטפון יכולה לשנות לחלוטין את המשמעות של התמונה שלכם.
כשאתם בוחרים מאיזה גובה לצלם את האובייקט שלכם, אתם למעשה מחליטים איך הצופה ירגיש כלפיו. הנה שלוש הזוויות המרכזיות שעליכם להכיר:
זווית נמוכה (Low Angle): צילום מלמטה כלפי מעלה. זווית זו גורמת לאובייקט להיראות גדול, מאיים, חזק וסמכותי יותר. לא סתם צלמי התעמולה של המשטרים האפלים ביותר בהיסטוריה (כמו הצלמים של היטלר ימ"ש) נהגו להנציח מנהיגים מזווית נמוכה מאוד – המטרה הייתה לגרום לצופה להרגיש קטן וחסר אונים מולם.
זווית גבוהה (High Angle): צילום מלמעלה כלפי מטה. זווית זו עושה בדיוק את ההפך – היא מגמדת את האובייקט, גורמת לו להיראות חלש, פגיע או קטן. זה מצוין כשרוצים להעביר תחושה של בדידות או חוסר אונים.
גובה העיניים (Eye Level): הזווית הטבעית ביותר. היא יוצרת תחושה של הזדהות, שוויון וקרבה. הכלל החשוב ביותר כשמצלמים ילדים או בעלי חיים הוא לרדת אליהם. אל תצלמו אותם מלמעלה (מה שייצור זווית גבוהה ומגמדת), אלא התכופפו אל גובה העיניים שלהם כדי להכניס את הצופה לעולם שלהם.
בנוסף לזווית, המרחק שלנו מהאובייקט קובע את "גודל השוט". שוט רחב (Wide Shot) מציג את הסביבה ונותן קונטקסט (איפה אנחנו נמצאים). שוט בינוני (Medium Shot) מתמקד באדם, לרוב מהמותניים ומעלה, ומתאים לשיחות והדרכות. לעומת זאת, שוט תקריב (Close Up) נכנס ממש לתוך הפנים או לפרטים הקטנים, ומעביר רגש עז ואינטימיות.
משימת צילום מעשית: משחקים בזוויות 📸
בקשו מאדם נוסף לעמוד מולכם (או בחרו חפץ משמעותי כמו פסל או צעצוע גדול).
צלמו אותו בגובה העיניים.
התכופפו (או שבו על הרצפה) וצלמו אותו מזווית נמוכה כשהמצלמה מופנית כלפי מעלה.
עלו על כיסא או מדרגה וצלמו אותו מזווית גבוהה כלפי מטה.
הניחו את שלוש התמונות זו לצד זו והבחינו כיצד הדמות משנה את האופי והעוצמה שלה בכל תמונה, למרות שזו אותה דמות בדיוק!