עולה חדש למסך הישראלי
סקירה, רשמים וראיון עם שמואל אלמליח על יצירותיו
מאת: אלעד מוקדס
יש משהו מיוחד באופן שבו שמואל אלמליח אורג חוויות אישיות אל הקולנוע. כשאני מסתכל על שלושת הסרטים האחרונים שלו – "אנו מכריזים בזאת", "מלך השלוק" ו"הכתרה" – אני רואה קו מחבר שעובר דרך כולם: חיפוש אחרי מקום בתוך החברה, טיפול מקיף ברצון להיות מקובל ולהשתייך.
פורים בישיבה
ההיכרות שלנו החלה בישיבה הגבוהה במצפה ירחו (להלן – ישב"ג). מוצאי שבת זכור, הסמוכה לפורים, הייתה במשך שנים "ערב כישרונות זקנים". רצף מופעי כישרונות של בחורי הישיבה הבוגרים, שהיוו בעיניי חיקוי לא מוצלח ל"ערב כישרונות צעירים", שחווינו בישיבה התיכונית באותו בניין, בקומת הכניסה.
אחרי כמה סבבים של חוג אימפרוביזציה במשחק, שזכינו לקיים, הובלתי בעזרת ועד הישב"ג המרה של האירוע למופע אימפרוביזציה בשיתוף הקהל.
כששמואל הגיע לישיבה הגבוהה, הוא בא אלי ושאל "למה אתה לא עושה גם סרטונים באירוע הזה?", "קדימה, שלך, תעשה" הגבתי, "אבל אין לי מצלמה", אמר שמואל אז. "אוקיי, תעשה בפלאפון", השבתי לו.
מופע האימפרו הפך להיות "מלווה מלכה פורימי" ססגוני בהנחייתו של שמואל, הלבוש חליפה סגולה, ומאז אני לוקח קרדיט לעצמי על שרשרת הבטחון שהלכה ונבנתה בקולנוע לשמואל.
זה התחיל מסרטוני מלוה מלכה פורימיים ומגיע עד לפסטיבלים מכובדים כיום.
אנו מכריזים בזאת
אחד הדברים שמרשימים אותי ביצירה של שמואל זה הדיוק שלו. שמואל סיים בשנה שעברה את לימודיו בבית הספר לקולנוע מעלה והזמין אותי להפיק לו את יום ההשלמות לסרט הגמר העלילתי שלו – "אנו מכריזים בזאת". הפער בין הנראות של הדברים על הסט עצמו, לבין האופן שבו הם נארגו על המסך – היה חריף עבורי, לטובה. הדיוק שלו ממקצע את הדבר. השוטים שתוכננו בסטורי-בורד הם השוטים שיצולמו. מרחב התמרון לאלתור כמעט ולא נדרש מול התכנון המדויק והביצוע התואם. בחינת היצ'קוק המתכונן בקפידה, מול טריפו הפתוח יותר לאלתור.
ב"אנו מכריזים בזאת" שמואל בא לספר על אתגר של זרות חברתית כשעולים לארץ. "אבל אנחנו לא מהגרים, אנחנו עולים", הוא מדגיש. לצד כאב ואיומי סכין, שבסוף גם מפנצ'רת גלגל – יש הומור, כאב ואהבה. הכל ביחד.
הסיפור הריאלי מאחורי הסרט מגיע מחוויות הילדות שלו: "כשעלינו לארץ, בלילה הראשון, הייתי ברכב עם אמא שלי, והתנגשנו ברכב אחר של נהג מונית גדול ומאיים. הוא יצא והתרגז על הצלקת שגרמנו למרצדס שלו, ואמא שלי עם אנגלית ומבטא צעקה עליו בחזרה. ובתוך הטקסט היא גם אמרה שאין לנו חשמל בבית. כשהוא שמע את זה הוא עצר את הסערה מצידו: 'מה אמרת? אין לכם חשמל בבית?' הוא נסע אחרינו עד לבית ובמשך חצי שעה פתר את הצרה עד שנולד חשמל בבית."
אבל זה לא הכל. "הצמידו לי סכין", משתף שמואל משנותיו בבית שמש. "גרנו בגבול שבין שתי שכונות, ולא היה פשוט לחצות את הכביש." המטען הרגשי הזה הומר לעיבוד של "אנו מכריזים בזאת".
"כשחיפשתי ללהק חבורת נערים לסרט 'אנו מכריזים בזאת' הסתובבתי פיזית ברחובות שהייתי מסתובב בהם כילד, וניגשתי לנערים להציע להם לשחק בסרט שלי. זאת הייתה חוויה תרפית ומתקנת ממש, כי פתאום ראיתי כמה הם ביישנים כשזה מגיע לחשיפה ובמה, ולא כמו הדמויות הנועזות שנחרטו לי בזכרון מה'אבו-עלי' בלילות."
זכויות יוצרים ועומר אדם
ב"אנו מכריזים בזאת" משולבים שלושה שירים מקוריים שחוברו במיוחד לצורך הסרט.
"עומרי, מנהל בית הספר לקולנוע מעלה, אמר לי לקחת שיר של עומר אדם וזהו", מספר שמואל "הבעיה היא שעלויות של שימוש בשירים קיימים עבור זכויות יוצרים הם רבות". אז הוא בחר ליצור יחד עם מתניה אוקנין והמוזיקאי דני את "תחזירי ת'שידה" ו"נודר", שגם עבורם יצר שמואל קליפים עצמאיים לרשת, בכיכובם של מתניה אוקנין ועומר היקרי.
"'תחזירי ת'שידה' חובר לפני הצילומים", מספר שמואל, "ומילים ממנו היו כתובות בתסריט. לעומתו 'נודר' חובר אחרי הצילומים, כדי לאפשר סנכרון מדויק של המילים והמנגינה לקאט הסופי של הסרט הערוך. מתניה שר באולפן כשעל המסך מולו רץ הסרט."
אבל "הכי כיף היה, שכשעומרי ראה את הסרט המוגמר הוא אמר לי 'יפה, טוב שלקחת שיר של עומר אדם', מרוב שזה היה טוב הוא לא שם לב שאלו שירים מקוריים שחיברנו."
טעות קלאסית
יש עוד היבט מוזיקלי מיוחד בתחילת "אנו מכריזים בזאת".
כשג'וש ומשפחתו מארגנים על-האש חלומי ביער לכבוד יום העצמאות, קאטים של התארגנות בסלואו מושן חולפים על המסך לצלילי מוזיקה קלאסית מהאגדות.
"זאת בכלל הייתה טעות בתכנון", מפתיע שמואל. "אני תכננתי לשים שם מוזיקה אלקטרונית אמריקאית, כדי לאפיין את הדמות של ג'וש האבא. צילמנו חומרים שמותאמים לזה. אבל כשהגענו לעריכה זה היה דומה מדי למוזיקת הבסים שמעירה אותם בלילה מחבורת הנערים הסמוכה.
עמדתי בפני החלטה של לנסות לבדל את המוזיקה האלקטרונית הזו מזו, או ללכת על קונספט אחר לגמרי – שהוא זה שנבחר בסופו של דבר: לשים מוזיקה שונה לגמרי, שמייצרת קסם והיפנוט שנשבר ברגע שמתחילה הדרמה הלילית."
מלך השלוק
לא רק סרט גמר עלילתי, גם סרט גמר דוקומנטרי השלים שמואל עם סיום לימודיו ב'מעלה'.
"מלך השלוק", מלווה את לני סולומון – כוכב רוק יהודי אמריקאי משנות השמונים שמנסה לעשות קאמבק בעידן האינסטגרם. גם כאן יש מוזיקה, וגם כאן יש חוויה אמריקאית-ישראלית.
"הייתי בטוח שאני הולך להחליף דמות", משתף שמואל. "כבר היו שתי דמויות לפני לני שניסיתי ללוות כפרויקט דוקו ועזבתי אותם. כבר אמרתי לאיתמר חן, המורה דוקו, שאני הולך להחליף גם את לני. הוא לא וויתר לי והחזיר אלי את הכדור להעמיק עוד, כי הוא הרגיש שיש לי עניין עם לני."
"לא היה קל להגיע עם לני לרגעי הסדק והרגש, אבל כשהם הגיעו זה היה וואו", הוא מתאר. "הגרסה הראשונה בכלל הייתה סביב ניסיון שלי לעודד את לני להתחיל לנוע לעבר הפקת הברודווי שכתב לסיפור על דניאל מהתנ"ך. יש לו שם שירים מטורפים ומחזמר ממש מקצועי. אבל לני לא היה מוכן להתפשר על פחות מברודווי וכל החומרים של הניסיון הזה נשארו אצלי בכונן."
אמריקה בין קישוטי הפורים
"הכתרה", הוא סרט עלילתי עצמאי, שהפקתי בתמיכת פרויקט הקולנוע הגלילי, לתסריט ובימוי בידי שמואל. במשך כשנה ליוויתי את פיתוח התסריט וההכנות להפקה, וטעמתי מקרוב את צורת העבודה המחוייבת של שמואל, בפינוי זמן יומי לכתיבה ושותפות מלאה בפרטי השיקולים היצירתיים שבמחלקת ההפקה.
ב"הכתרה" אנחנו מלווים את שאול וחגי, שני שמיניסטים שמתחרים על כובעו של רב הפורים, עד לסוף מפתיע וטראגי. צילמנו את הסרט עם תושבי הצפון, חברים ותלמידים שלי וכמובן עם חבריו המוכשרים של שמואל ללימודים, שנרתמו לפרויקט בלב מלא. במשך שלושה ימים התארחנו בישיבת ההסדר בעפולה שם לפני חודשיים, ובימים אלה חומרי הגלם נחתכים על שולחן העריכה.
עוד יבוא הזמן לפרט על הפרויקט הזה בפני עצמו, אבל כמו בסרטים שהרחבתי עליהם כאן, גם ב"הכתרה" קו החיפוש אחרי מערכות יחסים של זרות חברתית נוכח בין קישוטי הפורים.
"חגי מגלם עבורי, ילדים, שכעולה חדש בכיתה א' לא הבנתי את הבדיחות שלהם", מסביר שמואל. "מה מצחיק בזה? אין עוד מישהו שנמצא ברף האמריקאי שלי?"
פסטיבלים
לא רק אני מתלהב ונרגש מהקשר והפירות המתוקים שמביא ידידי לעולם. פסטיבל הסטודנטים בחר ב"אנו מכריזים בזאת" לתחרות הישראלית; פסטיבל דוקאביב ודוקוטקסט בחרו את "מלך השלוק" לתחרות גם הם.
בין לבין שמואל יוצר באינטנסיביות פרויקטים מסחריים של פרסומות וסרטי תדמית, אך מקפיד לפתח עוד יצירות מפתיעות, כמו סדרת הרשת "קאי וענונו". עומר היקרי, שחקן שמגלם חלק מחבורת הנערים ב"אנו מכריזים בזאת" – חבר לשמואל ליצירה משותפת של רצף רגעים מוקומנטריים מחייו של שחקן.
לא רק הדיוק הטכני, אלא הדיוק הרגשי. היכולת לקחת חוויות אישיות, כואבות ומורכבות, ולארוג אותן לסיפורים שמדברים אל הלב.
שמואל לומד להכיר את עצמו דרך המצלמה, וזה מה שהופך את הסרטים שלו למיוחדים כל כך. הוא לא מפחד מהזרות החברתית שלו – הוא הופך אותה לכוח יוצר. וזה חלק ממה שהופך אותו ליוצר שכדאי לעקוב אחריו.
את "אנו מכריזים בזאת" ו"מלך השלוק" ניתן להזמין להקרנה ושיחה. עבור צפייה ב"הכתרה" תיאלצו להמתין עד לפרימיירה החגיגית בתום העריכה – אבל האמינו לי, כדאי יהיה להמתין.