שאלה או תשובה

עצות לשימוש יעיל בAI בתהליכי יצירה

אלעד מוקדס, תואר שני בקולנוע ומורה מגמת קולנוע בישיבה התיכונית אמי"ת אלירז, פ"ת

שינויים טכנולוגיים מואצים מתרחשים סביבנו. אחת מזירות ההשפעה היא עולם היצירה, ובתוכו – אמנות הקולנוע. תולדות הקולנוע מושפעים באופן ישיר מהמהפכה התעשייתית ומהאפשרויות החדשות לתיעוד, שידור, הקלטה והנפשה, מימי הראינוע ומכונות הנעה ידנית של תמונות במהירות, ועד למצלמות הכיס בפלאפונים הזמינים בידינו כיום ולזירת הבינה המלאכותית שמבעבעת כעת.

כל שינוי טכני כורך בעקביו זמן הסתגלות והתנסות עד שמתוכן צפים יוצרים ש'מפצחים' את החידוש ומשפיעים על כל הצרכנים והיוצרים לשימוש נבון ומקורי בכלי החדש. המתח בין מירוץ גלגלי התעשייה לבין הקצב האנושי מאתגר ומובע כבר בסרט 'זמנים מודרניים' (1936) בפריים האלמותי של צ'רלי צ'פלין המגלם עובד במפעל, שנמשך לתוך המכונה הענקית ומסתובב על כרחו בין גלגלי השיניים הענקיים.

ביטוי לכך בחייו של צ'רלי כיוצר היה במעבר המאתגר מימי הסרט האילם, לעידן הסרט המוקרן בסנכרון עם סאונד. פרופ' ענר פרמינגר מרחיב בספרו בעובדות ופרשנות אודות תקופה זו ומציין כי אף שטכנית התאפשרה כבר הקרנת תמונה וסאונד בשנת 1927, רק 13 שנים לאחר מכן צ'פלין מגיע להצגת חידושיו המקוריים של שימוש לא שגרתי בפסקול בסרטו 'הדיקטטור הגדול' (1940), שמבקר בזמן אמת את היטלר ימ"ש. בו יש בסיס חלוצי למושגים כמו 'קלוז אפ בסאונד'; חיבור לא ריאליסטי של סאונד לתמונה כרכיב קומי ועוד.

כיוצר קולנוע, מרצה ומורה במגמות קולנוע – את האופציה לכתוב תסריט בgpt עוד בהיותו טרי, גיליתי לפני שנתיים במפגש עם תלמיד כיתה י"א, בישיבה התיכונית בלבב שלם, מול המטלה הוותיקה לפתוח קובץ וורד ולהתחיל לפתח רעיון לתסריט, פגשתי לראשונה דרכו את הצ'אט האוטומטי, שהדגים לי איך הוא כותב לו תסריט.

התגובה הראשונה שלי אליו הייתה ביקורת וזלזול ביחס לתוצאות, שהיוו תסריט דוגמתי בסגנון סרט הסברה חינוכי וישיר. כל מרכיבי הדרמה של גיבור עם רצון וחסם, קונפליקט ובעיקר עומק ומורכבות – לא נכחו בהצעותיו של GPT לפריימים של ילד וכלב מול שקיעה.

מאז כמובן השתכללו מודלי השפה הפתוחים לשימוש, ולמדו גם מתוך ההתנסות האנושית מולם. אך עדיין בניסיונותיי לפתח ולנתח רעיונות לסרטים חדשים בעזרת הAI חשתי שיש גבול לא עביר שלא הצלחתי לתת לו מילים.

סרטון יוטיוב, שכותרתו מציבה ציפיה גרנדיוזית – 'בינה מלאכותית כתבה לנו סרט ביום אחד, לא תאמינו לתוצאה', נשלח אלי מכמה וכמה כיוונים עם המלצה חמה, 'אתה חייב לראות את זה'. ציפיתי למצוא מענה לאתגר שפגשתי אך התבדיתי במבט ראשון. 

אמנם אדם וחבריו המצולמים בסרט ומשתפים בתהליך העבודה ובתוצר – קיבלו מהgpt  תסריט עם קצת יותר 'בשר' ואפקטים מרגשים, כמו תאונה דרמטית שקוטעת את היכולת של אחת הדמויות לשטוח את שעל ליבה בשיחת נפש. אך רובם של הסצנות נשענו על שיחות ודיבורים, נוסף למתודיות החינוכית הישירה של הסיפור.

עם זאת, שני רגעים במהלך ההתכתבות עם הצ'אטבוט יכולים להוות נקודה משמעותית בבניית מערכת היחסים בין האדם למכונת הכתיבה, במיוחד סביב כתיבת תסריט: בסרטון שהזכרנו, שואלים היוצרים לפני הכתיבה אחד את השני – 'על מה נבקש ממנו שיכתוב לנו תסריט?'. לרגע הגרעיני הזה אין תחליף במכונה. וודאי שלא לרגע שלפניו – הרצון לכתוב וליצור. 

המובן מאליו הזה הוא מפתח שהחזיר אור למפגש עם התלמיד מול חסרונות פלט התסריט מהGPT. לא רק שבמקום לקבל את התסריט הבוסרי של הgpt ולהתלונן על דלותו – התחלנו לבקש ממנו הצעות נוספות, ובעיקר – הכנסת קונפליקטים ורכיבי עלילה שחסרו בו, אלא מיקדנו את תשומת הלב בניסוח הבקשות שלנו ממנו. תהליך הלמידה מעתה מורכב מדיוק שאלת השאלות מתוך הבנת החסרון במסמך שלפנינו.

כלומר, הגדרת הציפיה מהצ'אט החלה להאיר עבורי את ההתנסויות הקודמות שתיארתי באור חדש. לא תשובותיו הן העניין המרכזי, אלא הקלות שבה אני מצליח להביע מולו את מה שאני רוצה, דרך שלילת ואימוץ הרעיונות שהוא מביא בעזרת דיוק השאלה והבקשה.

אך לא רק זאת. מועד הגשה לקרנות קולנוע שדד-ליין שלו הופיע מולי, הניע אותי להרחבה של סדק הידידות שנרקם ביני להגדרה הציפיה החדשה מהבוט. 

במקום להתייבש עם התנעת כתיבה רדומה מול הדף כששעון החול להגשה אוזל – רצתי לgpt וזרקתי לו 3 נתונים בסיסיים שרציתי לכתוב אודותם. ההתנגדות שלי למשוב הראשוני שלו גרמה לי להסביר לו ביתר פירוט איזה סוג תסריט אני רוצה לכתוב. 

עצם הכתיבה הנרחבת הזו חילצה ממני סינופסיס קצר, בניסיון להסביר מה אני מתכוון, שהוא בעצמו הפך לסיפור, כמעט ללא תוספות. כלומר, עצם זה שהגעתי עם בקשה מפורטת אל פותר הבעיות הגדול, עצם היותו נמען מאכזב, שדורש הרחבה – הפך למבוע מפכה מתוכי, לתוכו אספתי מעט מההברקות הטכניות שהוא הוסיף.

התנסות זו לימדה אותי גם שלהיעזר בו עבור בניית שלד הסיפור, לפני פירוקו לתסריט – יכול להיות כלי מועיל בתהליך כתיבה.

לא דנתי במאמר זה בליבה האנושית שמבוקשת ביצירות, ואותה לא יוכלו מכונות להחליף, ואף לא בשאלת זכויות היוצרים ושאלות חשובות נוספות שראויות לדיון. ענייני הוא בהיפוך נקודת המבט בתהליך ההתכתבות, אל התמקדות בניסוח השאלה – מה שמסוגל להוות עזר לימודי גם לתחומי יצירה והבעה נוספים. 

הצעתי היא בשלב הקיים כיום, להיעזר במודלי הכתיבה של הבינה המלאכותית כגורם נוח בתהליכי יצירה, סיעור מוחות ודיוק כתיבה, הן בשלב הנבעת הרעיונות, הן בהיותו נמען עבור הצעה ראשונית, ובאופן מסוים גם בהברקות מקומיות שהוא מעניק ומוסיף מדעתו. אלו מאפשרים לנו לצאת נשכרים גם מאכזבות בהתנסויות מול הצ'אט, גם לעקוף חסמי כתיבה וגם ללכת עם תלמידינו יחד אל שימוש נבון בבינה המלאכותית.

ובשש מילים לקראת שימוש בכיתה: התמקדו בשאלות ובתגובות שלנו לפלט הAI.

המאמר התפרסם בגיליון 'קשר-עין' מטעם ארגון המורים, גיליון 315 מאי-יוני 2023